טרשת עורקים: גורמים, בדיקות וטיפולים

טרשת עורקים היא תהליך של היצרות העורקים בשל הצטברות של כולסטרול בדפנותיהם. הסיבות למחלה שונות ומגוונות, אך פעמים רבות מקורה נעוץ באורח חיים לא בריא הכולל תזונה שאינה מאוזנת, היעדר פעילות גופנית, עישון ועוד. כיצד מאבחנים טרשת עורקים ואיך ניתן לטפל? כל התשובות

טרשת עורקים היא אחד מהגורמים השכיחים ביותר לתחלואה ותמותה בעולם המערבי, ולמעשה המחלה הנפוצה לא פוסחת על אף אחד מאתנו: במהלך שנות החיים מתגבש באופן הדרגתי על דפנות כלי הדם רובד שומני הנקרא שכבת פלאק, שעשויה מכולסטרול ומתאים לבנים והופכת לקשיחה ומסוידת. שכבת הפלאק המצטברת גורמת להיצרות של כלי הדם ולפגיעה בהובלת הדם לאיברים רבים, כמו לב, כליות, מוח וגפיים. למעשה, מדובר בתהליך הדרגתי וכרוני שאינו מלווה בסימני אזהרה. טרשת העורקים מתפתחת בגיל מוקדם אך לרוב נזקיה יתבטאו בגילאים בוגרים יותר, עם החמרת החסימה בעורקים.

ישנה הבדלה בין שני סוגים של טרשת עורקים: טרשת עורקים כלילית, הפוגעת בעורקים הכלליים, המובילים את הדם ללב ועשויה להביא להתפתחות מחלות לב שונות, כמו אוטם שריר הלב וטרשת עורקים היקפית, שעלולה להתפתח בכל עורק בגוף, בין היתר בעורקי המוח ובעורקי הגפיים ומצבה הקיצוני אף לגרום לקשיי הליכה ולנמק באיברים השונים בשל חסימה מוחלטת. מהם גורמי הסיכון להתפתחות טרשת עורקים, אילו סימנים יהוו אותות אזהרה וכיצד מטפלים? חשוב שתדעו.

מהם הגורמים לטרשת עורקים?

הגורמים לטרשת עורקים שונים ומגוונים, אך רבים מהם נעוצים באורחות החיים: כאמור, טרשת עורקים נוצרת באופן בלתי נשלט עם הגיל, בשל היצרות העורקים והקשחת דפנותיהם אך קיימים מספר גורמים שעשויים להגדיל את הסיכון לחסימה: ראשית, לטרשת עורקים מאפיין גנטי ואם קיים בן משפחה מדרגה ראשונה הסובל מהמחלה, הסיכוי של שאר חברי המשפחה להתפתחותה כפול. גם שגרת התזונה והפעילות הגופנית עשויה להשפיע על התפתחות חסימת עורקים. תזונה רוויה במזונות עתירים בכולסטרול LDL (המכונה כולסטרול רע ומצטבר בדפנות העורקים), כמו בשר אדום, גבינות עתירות שומן ועוד, תגדיל את הסיכון להתפתחות טרשת עורקים. צריכת אלכוהול בלתי מבוקרת, עישון ומחסור בפעילות גופנית, מהווים גם הם גורמים לעליית הכולסטרול הרע בגוף ולהתפתחות טרשת עורקים.

אילו סימנים עלולים להעיד על התפתחות טרשת עורקים?

בשלביה הראשונים, טרשת העורקים נטולת תסמינים, עד לשלב בו התפתחה חסימה משמעותית בכלי הדם. הסימנים לחסימה משתנים בהתאם לאיבר אליו נפגעה אספקת הדם: במצבים בהם נפגעים העורקים הכליליים המספקים דם ללב, יורגש קושי ניכר במאמץ שיתבטא בקוצר נשימה ובתחושת לחץ באזור החזה. פגיעה בעורקים המובילים דם למוח עלולה להוביל לאירוע מוחי והתסמינים לכך משתנים בהתאם לאזור הנפגע במוח. במצבים בהם כלי הדם המובילים דם לרגליים נחסמים, יורגשו כאבים בזמן הליכה ומאמץ שיוקלו בזמן מנוחה.

כיצד ניתן לאבחן טרשת עורקים?

קיימות מספר בדיקות לאבחון טרשת עורקים

בדיקת דם לרמת הכולסטרול: באמצעותה ניתן למדוד את רמות כולסטרול ה-LDL, הסוכר והטריגליצרידים בדם. במצבים בהם מדדי הבדיקה אינם תקינים קיים סיכוי לטרשת עורקים.

בדיקת לחץ דם: בבדיקה זו משווים את לחץ הדם הנמדד בין הקרסול לזרוע. שוני בשני המדדים עשוי להוות אינדיקציה לפגיעה באספקת הדם באחת הגפיים.

כאשר קיים חשד משמעותי להתפתחות מחלות קרדיו - וסקולריות, עשויות להידרש בדיקות נוספות לאבחון חומרת והיקף החסימה ומיקומה:

בדיקת א.ק.ג
בדיקה זו מסייעת באבחון טרשת עורקים כלילית. במהלכה מחובר המטופל למכשיר א.ק.ג הבוחן את הפעילות החשמלית של הלב בזמן מאמץ. שינוי חריג בפעילות החשמלית עלול להעיד על התפתחות חסימה בעורקים הכליליים.

בדיקת אולטרסאונד דופלר
בדיקה זו עושה שימוש באולטרסאונד רגיל לצורך הדמיה של רקמות הדם הרכות, ביניהן גם כלי הדם ואולטרסאונד דופלר המשמש למדידת מהירות זרימת הדם. באמצעותה ניתן לקבל מידע אודות היצרות העורקים ואופן זרימת הדם דרכם.

צנתור
במהלך הצנתור מוחדרת מעין צינורית גמישה (צנתר) לכלי הדם ובה מועבר חומר ניגוד המאפשר הדגמה של כלי הדם וזיהוי אזורי החסימה בצילום רנטגן.

טומוגרפיה ממוחשבת 
גם בדיקה זו מתבצעת בעזרת קרני רנטגן, ובעזרתה ניתן לקבל תמונה תלת ממדית של אזורים שונים בגוף וכך לאתר חסימות או היצרות בעורקים שונים בגוף.

איך מטפלים בטרשת עורקים?

הטיפול בטרשת עורקים יכלול לרוב שינוי באורחות החיים, טיפול תרופתי ובמקרים מסוימים גם יחייב ניתוח. המטרה בטיפול היא להפחית את הסיכוי להיווצרות קרישי דם והאטת קצב התקדמות המחלה והצטברות השכבה השומנית בדפנות העורקים. בנוסף, הטיפול בטרשת עורקים מקל על הסימפטומים השונים שהתפתחו כתוצאה מהמחלה הכרונית.

משום שחסימת העורקים מתבצעת בהדרגה ועשויה אף להימשך שנים עד לחסימה מוחלטת של העורק, היווצרות קריש דם ופגיעה באיברים מסוימים, אבחון מוקדם שלה וביצוע שינויים באורח החיים, כמו הקפדה על תזונה בריאה, ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע והפסקת עישון, עשויים להוות טיפול ראשוני מוצלח במחלה.

בנוסף, קיימות תרופות שונות שמאטות את קצב החסימה ואף עשויות לתקן את נזקי המחלה, לרבות תרופות נגד כולסטרול, תרופות למניעת קרישת דם ותרופות לטיפול בלחץ דם.
במצבים בהם נוצרה חסימה קיצונית המהווה סכנה ממשית לפגיעה באיברים מסוימים, עשוי הרופא המטפל להמליץ על פעולה כירורגית לתיקון הנזקים שנוצרו בשל המחלה.

צנתור (אנגיופלסטיקה)
במהלך הניתוח, מוחדרת צינורית גמישה שבסופה בלון, אל כלי הדם החסום. כאשר מגיע הצנתר אל אזור החסימה, הבלון שבקצהו מתנפח וכך שובר את השכבה השומנית שבדפנות העורק ומתאפשרת שוב זרימת דם דרכו. כדי להפחית את הסיכוי להישנות החסימה, מחדיר הרופא המטפל מעין רשת הנצמדת לדפנות העורק ומונעת את הצטברות הפלאק וחסימה חוזרת.

ניתוח מעקפים
ניתוח זה מתבצע במצבים של חסימה של כלי הדם המובילים דם אל הלב. במהלכו הרופא המטפל יחבר כלי דם תקין, שיחליף את זה החסום ויאפשר אספקת דם ללב בצורה תקינה.

ניתוח לכריתת פנים העורק
ניתוח זה מיועד בעיקר למצבים בהם התפתחה טרשת עורקים בעורקי הרגליים ועורקים המובילים דם אל הראש והצוואר (העורקים התרדמניים). במהלכו, מסירים את השכבה השומנית בחלקו הפנימי של כלי הדם, כדי להחזיר את זרימת הדם התקינה.


שינויים באורחות החיים ובדיקות תקופתיות לאבחון חסימת עורקים בשלביה המוקדמים, יסייעו בהפחתת נזקי המחלה הנפוצה, ימנעו פגיעה ניכרת באיברים חיוניים ואף ידחו ואף ימנעו את הצורך בניתוח.

מעוניינים לשמוע פרטים נוספים על צנתור וירטואלי? השאירו פרטים ונחזור אליכם